סדר הנחת תפילין

הנחת תפילין של יד
מניחים את התפילין על הזרוע (שמאל אם אתה ימני), במקום שהשריר מתבלט, מול הלב.

לפני ההידוק מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

מהדקים את הרצועה ומבצעים שבע כריכות על הזרוע כלפי מטה.

הנחת תפילין של ראש
מניחים את תפילין של ראש על המצח, כך שהבית במרכז מעל קו השיער, והקשר בעורף.

(רק למנהג אשכנז) לפני ההידוק מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

מיד לאחר ההידוק אומרים:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

פסוקי כוונה (לפי הנוהגים):
וּמֵחָכְמָתְךָ אֵ־ל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי,
וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי.
וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי,
וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי.
וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה,
לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.

כריכת הרצועה על האצבע
כורכים שלוש פעמים על האמה ואומרים:

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם,
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים,
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה,
וְיָדַעַתְּ אֶת יְיָ.

שְמַע יִשְׁרָאֵל, יי אֱ־לֹהֵינוּ יי אֶחָד.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱ־לֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶֹר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יי אֱ־לֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירׂשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָֹדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָֹבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יי נֹתֵן לָכֶם. וְשַֹמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.

וַיֹּאמֶר יי אֶל מׂשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדׂשִׁים לֵא־לֹהֵיכֶם. אֲנִי יי אֱ־לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵא־לֹהִים אֲנִי יי אֱ־לֹהֵיכֶם. אֱמֶת.

יש מוספים:
ויְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב: וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה (שמות י"ג, א'-י').

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה: וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם (שמות י"ג, י"א-ט"ז).

הנחת תפילין היא אחת מהמצוות המרכזיות ביהדות, המבטאת קשר רוחני עמוק בין האדם לבוראו.
מדובר במצווה יומיומית שמבוצעת על ידי גברים יהודים מגיל בר מצווה ואילך. התפילין מורכבות משני חלקים – תפילין של יד ותפילין של ראש – שכל אחד מהם מכיל פרשיות מהתורה. במאמר זה נבחן את סדר הנחת התפילין, את המשמעות העמוקה העומדת מאחורי כל שלב, ואת הדרך הנכונה לבצע את המצווה בצורה המיטבית.

הכנה לקראת הנחת התפילין

לפני שמתחילים בהנחת התפילין, חשוב להתכונן נפשית ופיזית.
יש לוודא שהידיים נקיות ושיש מספיק שקט סביב כדי להתרכז.
רבים נוהגים לברך ברכה קצרה לפני תחילת התהליך, כדי לכוון את המחשבה למקום נכון.
הכנה זו מאפשרת למתפלל להתמקד במשמעות הרוחנית של המעשה ולהתחבר למימד העמוק של המצווה.

הנחת תפילין של יד

השלב הראשון בהנחת תפילין הוא הנחת תפילין של יד. התפילין מונחים על הזרוע השמאלית (לימנים) או הימנית (לשמאלים), כשהקשר פונה כלפי הלב. לאחר הנחת התפילין, יש לעטוף את הרצועה סביב הזרוע ולאחר מכן סביב כף היד והאצבעות.
מטרת ההנחה היא לקשור את המעשים שלנו, המסומלים על ידי היד, לערכים ולמצוות התורה.

הנחת תפילין של ראש

לאחר שסיימנו עם תפילין של יד, עוברים להנחת תפילין של ראש.
התפילין מונחים על הראש, בין העיניים בגובה המצח, כשהקשר נמצא בעורף.
תפילין של ראש מסמלים את הקשר הרוחני והמחשבתי שלנו עם התורה, ולכן חשוב להניחם במדויק ובכוונה גדולה.
הברכה הנאמרת בשלב זה מחזקת את הכוונה ומחברת בין המעשה למחשבה.

סדר הנחת תפילין לפי המסורת

סדר הנחת תפילין נבנה סביב מסורת עתיקת יומין, שמקורה בתורה ובפרשנים.
ההנחה מתחילה בתפילין של יד, ממשיכה בתפילין של ראש, ומסתיימת בקשירת הרצועות בצורה מסוימת סביב היד.
כל שלב בתהליך מחובר לערכים ולסמלים יהודיים רבים, ומסמל את הקשר ההדוק בין המעשה למחשבה, בין הפיזי לרוחני.

משמעות הנחת התפילין בחיי היום-יום

הנחת תפילין אינה רק מצווה טכנית, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של המאמין.
היא מזכירה את המחויבות לערכים היהודיים ולדרך התורה, ומהווה הזדמנות יומית לעצור, לחשוב ולהתבונן על משמעות החיים. התפילין מהווים גשר בין הקדושה לחול, ומחזקים את הקשר בין האדם לאלוהיו.

המשמעות הרוחנית של הנחת תפילין

הנחת תפילין היא לא רק מצווה פיזית, אלא גם פעולה רוחנית עמוקה. התפילין מסמלים את הקשר הישיר והאינטימי בין האדם לבורא. כל בוקר, כשאנו עוטפים את עצמנו ברצועות התפילין, אנו מזכירים לעצמנו את המחויבות למוסר ולערכים היהודיים, ומתחברים מחדש למסורת ולאמונה שעברו מדור לדור.

כיצד לשמור על התפילין?

כדי לשמור על התפילין במצב טוב לאורך זמן, חשוב להקפיד על מספר כללים בסיסיים. ראשית, יש לשמור את התפילין במקום יבש ולהגן עליהן מפני לחות. בנוסף, יש לאחסן את התפילין בתיק מיוחד שמגן עליהן מפני פגיעות או נזקים. חשוב לבדוק את התפילין מדי פעם על ידי סופר סת"ם מוסמך, כדי לוודא שהן כשרות לשימוש.

ההבדלים בין תפילין של ראש לתפילין של יד

תפילין של ראש ותפילין של יד נבדלים זה מזה בצורתן ובמיקומן על הגוף. תפילין של יד מונחות על הזרוע, קרוב ללב, ומסמלות את הפעולה והמעשה. תפילין של ראש מונחות על הראש, מעל המצח, ומייצגות את המחשבה והכוונה. שניהם יחד מסמלים את הצורך לשלב בין מחשבות טובות למעשים טובים בחיי היומיום.

הקשר בין תפילין לתפילה

הנחת תפילין מתבצעת בדרך כלל כחלק מתפילת שחרית. התפילין מהווים כלי עזר לריכוז והתמקדות בתפילה, ומסייעים לחיבור עמוק יותר עם המילים והכוונות של התפילה. התפילין מזכירים לנו את החשיבות של כל מילה בתפילה ואת הכוח שיש לנו להשפיע על חיינו בעזרת תפילות כנות ומודעות.